אנחנו מכירים את העולם הזה היטב, אבל לא כולם שוחים בתחום השמנים והארומתרפיה. כתבנו עבורכם מילון מונחים של שמנים אתריים, שמנים צמחיים ומושגים אחרים שקשורים אליהם.

שמן אתרי: זהו שמם של החומרים הנדיפים המקנים לצמח את ריחו האופייני. השמן האתרי בצמחים מרוכז בבלוטות או בחללים מיוחדים. על מנת להגיע למוצר בבקבוק, אותו אתם קונים, מפיקים את השמן במגוון אמצעים מהצמח. למשל, בחלק מהמקרים משתמשים בכבישה קרה או בזיקוק בקיטור, כדי לחלץ את השמן מהצמח.

שמנים אתריים משמשים ברפואה האלטרנטיבית והעממית מזה מאות בשנים ויכולים לסייע לטפל ולטפח את העור, לסייע בבעיות נשימה ועיכול וגם לשפר את המצב הנפשי.

שמן נשא: שמן המופק מהחלק השומני של הצמח, בדרך כלל מהזרעים או האגוזים. שמן נשא משמש לדילול שמנים אתריים חזקים, על מנת שאפשר יהיה למרוח אותו על העור בבטחה. שמנים נשאים נפוצים כוללים שמן שקדים, שמן קוקוס ושמן חוחובה.

ארומתרפיה: ארומתרפיה היא שימוש טיפולי בשמנים אתריים ארומטיים שמקורם בצמחים כדי לסייע לגוף ולנפש. לעתים משתמשים בארומתרפיה בשילוב עם עיסוי וטכניקות טיפוליות אחרות, כחלק מגישה הוליסטית לבריאות.

מקורה של הארומתרפיה אלפי שנים אחורה בתרבויות כמו המצרית, היוונית, הרומאית והסינית, שהשתמשו בצמחים ארומטיים למטרות דתיות, רפואיות וקוסמטיות. 

המונח "ארומתרפיה" כפי שאנו מכירים אותו היום נטבע בתחילת המאה ה-20. התחדשות העניין בארומתרפיה בתקופה המודרנית נזקפת לעתים קרובות לזכותו של הכימאי הצרפתי רנה-מוריס גאטפוסה בשנות ה-20. לאחר שחווה את תכונות הריפוי של שמן לבנדר על כוויה, גאטפוסה החל לחקור את הפוטנציאל הטיפולי של שמנים אתריים אחרים.

לאורך המאה ה-20, הארומתרפיה השתלבה בפרקטיקות של רפואה הוליסטית ומשלימה. כיום, ארומתרפיה נמצאת בשימוש ברחבי העולם.

מבער שמנים: מתקן שעשוי בדרך כלל מקרמיקה או זכוכית עבה, בו משתמשים לאידוי שמנים אתריים לאוויר כדי לפזר ריח נעים או ליצור אפקט מרגיע או מרפא. את השמן מטפטפים על צלוחית או משטח מתחת לנר דולק, בדרך כלל עם כמות קטנה של מים מעורבבת עם השמן.

אבסולוט: בהקשר של שמנים אתריים, מדובר בחומר ארומטי מרוכז המתקבל באמצעות מיצוי. שלא כמו שמנים אתריים מזוקקים בקיטור, התהליך כולל שימוש בממס, לרוב הקסאן, כדי לחלץ תרכובות ארומטיות, אשר לאחר מספר שלבים מניב את האבסולוגט. אבסולוטים אלה נוטים להיות סמיכים יותר, לפעמים ממש כמו שרף, והם קרובים יותר לארומה הטבעית של הצמח, מה שהופך אותם לחומר יקר ערך עבור בשמים, למשל. אבסולוט הוא בדרך כלל יקר ומרוכז יותר משמן אתרי רגיל. דוגמא לשמן אתרי כזה: שמן יסמין אבסולוט.

כבישה קרה: שיטת מיצוי של שמנים אתרים וצמחיים, מהפרי או מהזרעים. בשיטה זו לא משתמשים בחום, וכך מוודאים שהשמן שומר על תכונותיו הטבעיות.

זיקוק בקיטור: דרך נפוצה להוציא שמנים אתריים מצמחים. אפשר לחשוב על זה כמו הכנת תה, אבל הפוך. במקום שהטעם ייכנס למים, אנחנו רוצים שהריח המיוחד של הצמח ייצא וישתלב באדים. כך זה עובד: מים מתחממים כדי ליצור אדים, והקיטור הזה עובר דרך חלקי צמחים, כמו פרחי לבנדר או עלי מנטה. הקיטור קולט את הריח מהצמחים. כאשר הוא מתקרר, הוא הופך חזרה למים, אך כעת, השמן של הצמח צף למעלה, וזה למעשה השמן האתרי.

רגישות לאור: תגובה שעלולה להתרחש אצל אנשים שרגישים לסוגים מסוימים של שמנים הנמרחים על העור. לעתים חשיפה לקרני השמש לאחר מריחת השמן בעור, עלולה לגרום לכוויה או לשינוי צבע בעור. ישנם שמנים מסוימים שהסיכוי שיגרמו לרגישות לאור גבוה לעומת שמנים אחרים. מומלץ לבצע בדיקה בנקודה קטנה בעור לפני שימוש בשמנים אתרים, לדלל בשמן נשא או לעשות בדיקת רגישות כדי לדעת ממה להיזהר.

אקטסרקט – תמצית: חומר שמכיל רכיבים פעילים שהוצאו מצמח, בדרך כלל באמצעות ממיסים, מים או אלכוהול. למשל, ניתן להשרות עלי צמח מסוים במים וליצור תמצית. אפשר לעשות זאת גם עם מים רותחים, בדומה לתה. שמנים אתריים בדרך כלל מזוקקים באמצעות כבישה קרה או זיקוק בקיטור, ללא תוספת חומרים כמו אלכוהול, כמו באקסטרקטים. שמנים אתריים הם גם בריכוז גבוה יותר לעומת תמציות.

המידע המתפרסם באתר אינו מהווה עצה רפואית. חובה להיוועץ בבעל מקצוע מתאים לפני תחילת שימוש כלשהו בכל מוצר או תכשיר.